קצת על ההשראה שלי מציוריו:

אני אוהבת את הצבעוניות החזקה והבולטת, את נושא הפורטרט במרכז הציור וגם את הבחירה בפנים מוכרות. אך שלא כוורהול אני כן מנסה להכניס אישיות, רגש וחיבור לפנים המצויירות בניגוד להצגת הניכור שרצה וורהול להדגיש בציוריו.

השבוע  (8.8.2019) לפני 91 שנים נולד אבי תנועת הפופ ארט האמריקאית.

מקור שם תנועת הפופ ארט במילה: popular – פופולרי

התנועה עוסקת בקשר בין האמנות לתרבות הפופולרית.

בארצות הברית המתועשת של המאה ה- 20 החלה להתפתח תרבות השפע ואהבה אובססיבית למותגים וכוכבים/סלבס.

באומנותו טישטש וורהול את הגבולות המוכרים בין מוצרים תעשייתיים לאמנות.

לדוגמא: הצגה כאומנות מוצרי צריכה פשוטים ומוכרים כמו בקבוק קוקה קולה או פחיות המרק של קמפבל המשוכפלות מספר רב של פעמים בדומה לפס יצור תעשייתי.

וורהול יצר גם עבודות בהן נראה סלב מספר רב של פעמים (אלביס פרסלי או מרלין מונרו) דבר שכביכול מנגיש את הסלב לציבור הרחב כאישיות פשוטה וברת השגה.

הידוען בתמונה מוצג באופן מנוכר החושף את גורלו הטרגי בכך שנתפס כסמל השייך לציבור ולא כאינדיבידואל אנושי.

״חמש עשרה דקות של תהילה״-

ביטוי שטבע וורהול כאשר כבר בשנת 1968 צפה כי ״בעתיד, כל אדם יזכה לפרסום עולמי של 15 דקות״. כבר לפני 51 שנים חזה וורהול את תופעת הכוכבים לרגע, ידוענים/ סלבס שמתפרסמים בזכות כלי התקשורת ובאותה מהירות בה התפרסמו גם נשכחים כמעט לחלוטין ובן רגע.

הציור שלי, פורטרט של אנדי וורהול- שמן על קנבס 123/100 ס״מ

המקור זמין לרכישה או הדפס משודרג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

סל קניות

Back to Top